הלו בובה תני חיוך, ומה הקשר לשיימינג?

בסרטון אלון מדבר על הטרדות רחוב (הערות ומחוות שנשלחות ברחוב ע”י זרים ונוגעות למראה או למיניות של המוטרד\ת, למשל “איזה כוסית”, “בואי בואי רגע” או “תראו איזה הומו”), על מקרה שבו מישהי עשתה שיימינג בפייסבוק למישהו שלדבריה תקף אותה מינית כשהם היו בסיטואציה אינטימית ועל קליפ (שאז היה חדש) של סלינה גומז שבו הסיפור המצולם הוא שהיא מאוהבת בבחור שמתנהג אליה זבל וזה לא גורם לה להירתע.

טריגר טוב לדיון על כל אחד מ-3 הנושאים האלה:

  • על הטרדות רחוב – האם זה קרה להם? להן? האם הם עושים את זה בעצמם? איך זה מרגיש? האם זה בסדר שזרים\ות ידרגו את איך שאני נראית ברחוב? פתח לשיחה על המקום של הרחוב כמרחב ציבורי והאם הטרדות רחוב הן פלישה למרחב אישי בתוך המרחב הציבורי הזה.
  • על שיימינג – כמו שאלון אומר – מצד אחד זה נורא מתסכל שאפשר ככה להכפיש מישהו\י ברגע. מצד שני זה גם נורא מתסכל שאישה אומרת שהיא לא רוצה לעשות משהו והגבר פשוט עושה את זה בכל זאת, שלא לומר – מעבר למסתכל – זו תקיפה מינית בהגדרה, וזה נורא מתסכל שנשים שמתלוננות במשטרה מגלות אח”כ שהתיק נסגר “מחוסר ראיות” או “מחוסר עניין לציבור” (כי הן לא חלק מהציבור?) והבחור ממשיך להסתובב באין מפריע אחרי שעשה משהו כזה. אז דיון על שיימינג – האם ומתי זה לגיטימי? האם זה לגיטימי אחרי שניסית דבכים אחרות שלא הצליחו? האם זה קרה להםן? האם הםן עשו למישהו\י אחר\ת?
  • הקלים של סלינה גומז – עם הצעה לפעילות: לראות אותו מול קליפ של הזמרת לורד שנקרא “royals” ולהשוות את תפקיד האישה בשניהם – במילים אחרות – להראות שאפשר לעשות מוסיקה מעולה ופופולרית עם קליפ מושקע ומגניב וויראלי גם בלי שבחורה תהיה מוצגת כאובייקט מיני.                                                                  זה גם פתח טוב לדיון על חפצון והחפצה (חפשו פריטים נוספים בספרייה עם התגיות “חפצון” או “החפצה” – יש על זה הרבה חומר לעבודה בכיתה).

רוצה להגיב? נשמח לשמוע!